בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בכל הקשור לבניה קלה ולחשיבה ירוקה בכלל בערי ישראל. אמנם, לא כל הערים ניצבות באותה השורה שכן בחלקם הנושא כבר מתקדם למדי ואילו אחרות עוד מגששות את דרכן בתחילת הדרך. יחד עם זאת, אין ספק שהבניה הקלה כבר משפיעה על איכות החיים ועל רווחת התושבים בערים השונות.
שינויים בתקנות עירוניות
חלק מהערים בישראל, ובוודאי אלו השייכות לפורום ה- 15 העצמאי, פעלו העשור האחרון לקבלת החלטות וליישום תוכניות המקדמות בניה קלה וחשיבה סביבתית ירוקה. השינויים ניכרים בתחומים רבים, כגון אימוץ תקן 5281 בעיריות שונות. מדובר בתקן לבנייה ירוקה מטעם מכון התקנים הישראלי, שבו מובאים קריטריונים הבוחנים את מידת הידידותיות לסביבה של מבנים. בין היתר, הקריטריונים מתחשבים לחומרים בהם משתמשים להקמת המבנה ולפסולת הנוצרת, להתייעלות אנרגטית, לניהול אתר הבניה, רווחה ובריאות, מים וקרקע ועוד.
עבור כל קטגוריה התקן מספק ציון בן כמה נקודות, וכך בסופו של דבר מתקבל ציון כללי למבנה הנוע בין חמישים וחמש ועד לתשעים נקודות ומעלה. יש לציין כי הציון מושפע לא רק מהתכנון אלא גם מההתאמה של הביצוע – כלומר לבניין המושלם עם תום העבודות. את התקן הזה ניתן ליישם לגבי כל סוגי המבנים כמעט כגון מבני מגורים, בתי ספר, מוסדות בריאות, מבנים מסחריים ותעשייתיים, משרדים, מבני ציבור וכן הלאה.
יש להדגיש כי לא מדובר במילים שרק כתובות על הנייר, ולהן בהחלט ביטויים בשטח. כך למשל, בעיריית תל אביב החליטו שמבני מגורים של תשע קומות ומעלה חייבים לקבל ציון מינימאלי של חמישים וחמש נקודות, ואילו ציון מינימאלי של שישים וחמש נקודות מחייב מבני מגורים עם יותר משלושים קומות, מבנים משרדיים עם יותר מעשרים קומות ומבנים מסחריים שונים.
כיצד זה נראה הלכה למעשה
התפתחות הבנייה הקלה ואימוץ עקרונות נוספים של ערים חכמות, בהחלט מוצאים ביטוי בשטח. דוגמאות בודדות אך בולטות לכך ניתן למצוא למשל בבניין המשרדים אקו סיטי בתל אביב העומד בתקנות הבניה הירוקה, שתי שכונות המבוססות על בניה ירוקה שהוקמו ביבנה, ומבנים פרטיים רבים ברעננה וכפר סבא. למעשה, בערים רבות כבר מתחילים לראות את התוצאות בשטח ובהן גבעתיים, רמת גן, קריית גת, הרצליה, פתח תקווה, נתניה ונוספות.
התוצאות הן לא רק על פני השטח אלא משפיעות באופן ממשי על איכות החיים של התושבים. כך למשל, ישנה הפחתה הולכת וגדלה של פליטות פחמן דו חמצני, אשר ענף הבנייה אחראי לחלק גדול מהן. כמו כן, ישנה הקטנה של זיהום אוויר בתהליך הבנייה על כל המשתמע מכך מבחינת בריאות ורווחת התושבים. בנוסף, עקב תכנון חכם נהנים התושבים מרמת בידוד גבוהה יותר ולפיכך בהקטנת צריכת החשמל, הן ברמה הפרטית והן ברמה העירונית. כמו כן, מכיוון שהליכי בניה קלה הינם מהירים יותר מאשר בבניה קונבנציונאלית מבטון, התושבים נהנים ממענה מהיר יותר לפרויקטים שונים – לרבות פרויקטי התחדשות עירונית כגון פינוי בינוי המבוסס על עקרונות של בניה ירוקה. בנוסף לכך, אנשים פרטיים, מוסדות ציבוריים וגופים עסקיים גילו שהאפשרות של בנייה קלה, בין אם במבנים ניידים ובין אם מבנים קבועים, יכולה להיות חסכונית יותר ולא רק מהירה, ולתת מענה טוב יותר מאשר בניה בבטון. לפיכך, אנו רואים בשנים האחרונות יותר ויותר מבנים קלים ברחבי הערים בישראל.
